קרוטר בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

(בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס מינהלי קצוב)

1.בפני בקשתה של קרוטר בע"מ ("החברה") להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט, באשר להודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב שהוצא על ידי מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ("המשיבה" או "המדינה"), על פי הוראת סעיף 8(א) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 ("חוק העבירות המנהליות") ("הבקשה").

העובדות הצריכות לעניין

2.ביום 05.08.09 נערכה ביקורת בחברה בעקבותיה הוצאו לחברה ביום 15.12.10 קנסות מנהליים קצובים בסכום כולל של 60,000 ש"ח ("הודעות הקנס"), בגין אי תשלום שכר מינימום ל-4 עובדים, עבירה לפי סעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 ("חוק שכר מינימום").

3.הודעות הקנס נשלחו לכתובת החברה היא משק 59 מושב לימן ("מושב"), אולם אישור המסירה חזר ביום 19.1.11 בציון "לא נדרש".

4.ביום 05.0511, הוצאו לחברה דרישות לתשלום חוב מהמרכז לגביית קנסות לאותה הכתובת אליה נשלחו הודעות הקנס ("דרישות לתשלום חוב").

בתגובה לכך, ביום 19.07.11, פנה מנהל החברה, מר קוטר שגיא ("מר קוטר") אל רשות ההגירה והאוכלוסין, שבמשרד הפנים ("הרשות") בבקשה לביטול הקנסות המנהליים. אך האחרונה דחתה בקשתה זו ביום 29.08.11.

5.בהמשך, כשנה לאחר פנייתו הנ"ל של מר קוטר, ביום 09.06.12, הוא שב ופנה אל הרשות לביטול הקנסות המנהליים, בבקשה נוספת לבטל הקנסות, אך זו השיבה כי לא חל שינוי בעמדתה, ובמכתב שנשלח אליו נושא תאריך 12.09.12, שוב דחתה את בקשתו (ההדגשה שלי - ר.כ.).

6.ביום 09.10.12 הגישה החברה הבקשה שלפני, שעניינה "בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט".

7.יוער, כי בדיון שהתקיים ביום 31.01.13, ביקש מר קרוטר מבית הדין לאפשר לו שהות של 30 ימים לבדוק את הטענות המופנות כלפיו על פי חוק שכר מינימום ולנסות להגיע להסכמה עם המשיבה. עוד ביקש שאם לא יעלו המגעים יפה, תינתן החלטה על יסוד האמור בבקשה ובתגובה לה, והיא תישלח לצדדים בדואר. המשיבה הסכימה לכך במעמד הדיון.

כעת משחלפו כחודשיים מהמועד בו היה צריך מר קרוטר להגיש הודעה מטעמו, לא פנה מר קוטר אל בית הדין. מכאן שאין עוד מקום לעכב מתן ההחלטה בבקשה.

טיעוני הצדדים

8.עיקר טענתו של מר קרוטר הוא שהודעות הקנס מעולם לא הומצאו לחברה והדבר נודע לה רק בחודש אוגוסט 2011, בעקבות קבלת הדרישות להמצאת חוב.

לטענתו שלח לבקשת הפקחים שערכו את הביקורת, את כל המסמכים הרלוונטיים, ומכיוון שלא קיבל תגובה הניח שמסמכיו נבדקו ונמצאו תקינים.

עוד טען כי הודעות הקנס נשלחו אל החברה בדואר רשום, אולם הוא נגש לקבל דואר רשום רק פעם בחודש או חודש וחצי, כיוון שסניף הדואר במושב נפתח בזמן שהוא עובד מחוץ למושב, וגם אז רק לחצי שעה במשך חמישה ימים.

נוכח הסכומים הגבוהים בהם נקנס, מלבד שליחת הודעות הקנס באמצעות דואר רשום, היה על המשיבה לוודא כי קיבל את הודעות הקנס, גם באמצעי תקשורת אחרים, כגון התקשרות לנייד האישי שלו, פקס וכו', שפרטיהם מסר לפקחים שערכו את הביקורת בחברה.

עוד הוסיף הוא שלא הומצאה לחברה רשימת העובדים בגינם הוטלו עליה הקנסות.

והודעת הקנס האחרונה שניתנה, לכאורה, בגין אי תשלום שכר מינימום, מתייחסת לחודש אוגוסט 2009, בעוד שהביקורת במשק נערכה ביום 05.08.09 - אז טרם שולמו משכורות לחודש אוגוסט.

9.ב"כ המשיבה טענה כי הודעות הקנס נשלחו לכתובת המופיעה ככתובת החברה ברשם החברות, קרי משק 59 כפר לימן, וזו אותה הכתובת שמסר מר קרוטר למפקחים מטעם המשיבה, במסגרת חקירתו תחת אזהרה ביום 13.08.11.